שאלה:
שמי יעל, אני בת 28, אנחנו נשואים 7 שנים ויש לנו שני ילדים ברוך השם.
אני טיפוס מאוד משתף. בעלי פחות משתף והוא גם פחות יודע כיצד להגיב לשיתופים מהעולם הפנימי שלי. בדרך כלל הוא מגיב בעצות פרקטיות, ולפעמים בשיפוטיות. בתחילת הקשר שלנו הייתי מוצאת את עצמי מתוסכלת מזה פעמים רבות.
כנראה בעקבות התסכול אני מוצאת את עצמי משאירה את השיתופים של החוויות והמחשבות של היום יום לחברות ועם בעלי יש לי שיח יותר טכני על הילדים והבית. זה לא שאין לנו שיחות עומק אבל ברמה היומיומית יוצא שהוא פחות מעורב בחוויות שלי.
האם שווה להתאמץ לשנות את זה? אם כן איך?
תשובה
יעל יקרה,
השאלה שאת שואלת היא חשובה מאוד ונוגעת לבסיס מהותי בקשר בין איש לאשתו. ניתן להתייחס אליה ברובד הפשוט של הבדלים בין המח הגברי למח הנשי, בין מבנה הנפש של איש לעומת אישה אך אולי ננסה להעמיק רגע בעזרת תורת החסידות המופלאה בדבר הזה של עולמות הרגש והתודעה הרוחנית ומה הם אומרים עלינו כבני אדם.
על בריאת האדם נאמר, בשונה מחיה,שהוא הוא נברא בשני שלבים
שלב ראשון: בריאת הגוף- “ויצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה” (בראשית, ב, ז)
שלב שני: בריאת הנשמה- “ויפח באפיו נשמת חיים” (שם)
על בריאת הנשמה אומר הזוהר “מאן דנפח מתוכיה נפח”- הנשמה באה מדרגה עליונה ביותר-מתוכיותו ופנימיותו של הקב”ה.
כלומר, האדם מכיל שתי קצוות מנוגדים ביותר- גוף שהוא עפר מן האדמה ונפש-עצמותו של הקב”ה. פער זה בין הגוף לנפש מתבטא גם באישיות של האדם-הצד הפיזי והטכני לעומת הצד הרוחני והרגשי.
גם בין בעל לאישה יש שני רבדים לכאורה מנוגדים – חיבור גשמי וחיבור רוחני.
החיבור בין גוף האדם לבין נפשו הוא פלא תמידי שרק הקב”ה יכול ליצור אך כשהוא מתקיים זהו חיבור מופלא ושלם, לוותר על חלק אחד זה לוותר על השלמות.
אם נתחבר לשאלתך- החוויות, הרגשות והמחשבות שלך הם הנשמה האלוקית שלך. לבחור להשאיר אותם מחוץ לקשר זה לבחור בגוף ולהשאיר את הנפש מבחוץ..
היכולת ליצור חיבור נשמתי אמיתי עם בעלך גם מצד הרגש וגם מצד הגוף היא זו שמאפשרת לקבל את המתנה של הקשר הזוגי עם ה”אדם” שלך. זוהי מתנה שנתן לנו הקב”ה על על כל חלקיה-הגוף והנפש, ועל ידי כך להיות אדם שלם שהוא חלק מזוג שלם המורכב מ “גם וגם”-גם רגשות, מחשבות ודעות וגם עשייה טכנית והנאה פיזית.
על כן, הבחירה להשאיר את החלקים הרגשיים יותר לשיח מול חברות היא בחירה לוותר על קשר שלם עם האיש שלך, קשר עמוק ומחובר באמת.
מבחינה מעשית
כדי להצליח לייצר שיח רגשי יותר משתף ומקרב ביניכם, כדאי לנסות כמה דברים:
א. להנכיח את החוסר. מתוך ההבנה של שני החלקים הקיימים באדם. נסי לדבר על ההבדלים בין השיחות שיש לך עם חברות לבין השיחות איתו, מה שונה? מה חסר לך? מה היית רוצה שיתקיים גם איתו מתוך הרצון לקשר מלא ומחובר איתו. אל תחששו לדבר על החוסר, זה משחרר, פותח את הלב ומקרב.
ב. הנטייה לתת עצות פרקטיות היא טבעית לרוב האנשים. זה קורה לרוב מתוך דאגה ואהבה. גם ביקורת על דעות או רגשות שנחווית כשיפוטית היא הרבה פעמים הדרך של האדם שממול להגיב על מה שהוא שמע. זה מובן שאם בעבר חווית תגובות כשיפוטיות יקשה עליך כעת לשתף בטבעיות. תוכלי לעזור לעצמך ולבעלך אם תקדימי לפני שיתוף מה את צריכה ממנו כעת- הקשבה/עצה/עידוד או כל דבר אחר. ההקדמה תעזור לשניכם-בעלך ישמח לתת לך את מה שאת זקוקה לו ואת תרגישי מובנת ואהובה על ידו.
ג. הזמיני גם את בעלך לשתף מה חסר לו בקשר ביניכם. מה הוא היה רוצה להוסיף לשיח שלא קיים כרגע? יתכן שגם לו נח להישאב לרמה הטכנית הפיזית כי זה קל יותר ולא דורש מאמץ וחשיפה אבל בעומק, בתוך הלב גם לו זה חסר.
ד. אתם נשואים אמנם 7 שנים. זה נראה זמן ארוך ושהכל כבר אמור לזרום ביניכם בכל המישורים אבל חשוב להחזיק בראש ובלב את ההבנה שזוגיות מתחדשת כל הזמן. מדובר בתהליך, והחלק הזה של המסע אינו טבעי ביניכם עדיין. יתכן שבתחילה תרגישו אכזבה, תסכול ואפילו ריחוק כתוצאה מחוסר ההצלחה. נדרשת עבודה עקבית, יש לפנות לכך זמן והשתדלות ובעזרת ה’ תיבנה קומה חדשה בקשר ביניכם.
המשיבה- מושקא קוט
מטפלת זוגית ומשפחתית באגף אור הבית במכון הישראלי למשפחה מרכז קרית אתא
להצטרפות לקבוצה ‘פשו”ת לדבר- מתן מענים מקצועיים בזוגיות והורות מבית המכון הישראלי למשפחה’
לחצו כאן
קבוצה שקטה ומלמדת!
לשליחת שאלה באופן אנונימי
לחצו כאן







