הסרטון הזה פונה אל משפחות שפונו מביתן במהלך המלחמה,
אבל נכון בהחלט לכל משפחה שחוותה טלטלה כזו או אחרת,
והחזרה לשגרה – מבחינה חיצונית,
לא תמיד מרגישה ככה בפנים..
אז קחו לכם 4 עצות על קצה המזלג,
באהבה מנחמה לוזון, מנהלת אגף אור הבית במכון הישראלי למשפחה:
- להנמיך ציפיות– חלילה לא להתייאש מהשאיפה והרצון לשלווה פנימית, אבל לדעת שזה לוקח זמן, כן- גם שנה ושנתיים אחרי, הלב עוד צריך להשתחרר.
- עוגנים קטנים בשגרה– כל אחד ואחת ומהו שעושה לה את זה, פרח על המדף, נשיקה לפני שהילד יוצא לבית ספר. כל דבר קטן וקבוע שימלא את הנפש והלב בחוויה חיובית שתביא עוד קצת רוגע ושפיות.
- ללמוד להכיל רגשות מורכבים– אפשר גם וגם. זה שאני שמחה לחזור הביתה, לא אומר שלא קשה לי ומבולבל לי בזמנים מסויימים, וזה שאני חווה כאב צער וחרדה- לא אומר שאני לא מרגישה גם את הרוגע שסוף סוף מקבל מקום.
- לא להסס לקבל עזרה– אחרי כל זה, מותר ונכון וחשוב לתת לעצמכם את הכלים ואת כל מה שצריך כדי לחזור לא רק לבית הפיזי, אלא גם לבית הנפשי שלכם.







