"רופאה דתייה הפנתה זוג חסידי צעיר וטרי בני עשרים ואחת למטפלת זוגית דתייה אחרת", מתחילה לספר יעל שניר, מטפלת מינית מפסגות ובעלת קליניקה פרטית. "הרופאה פנתה אליי נסערת נורא כי הטיפול שהוצע להם, פשוט לא מתאים לאורח החיים, לאמונה ולערכים שלהם". שניר היא טכנאית אולטרסאונד ותיקה. במהלך עשרים וארבע שנות עבודתה, בחדר הבדיקה ובחסות החשיכה, נשים רבות שיתפו אותה בקשייהן ובמצוקותיהן. לאורך השנים היא הפנתה אותן הלאה לאנשי טיפול מתאימים, עד שהחליטה שהיא בשלה ללמוד את הנושא בעצמה כדי שתוכל לסייע לפונות אליה. "חיפשתי מקום שנותן ידע מקצועי, תמיכה וליווי גם אחרי סיום הלימודים, ושחשובה לו התפיסה של שילוב מקצועיות בלתי מתפשרת עם עולם ערכי ואמוני".
שניר היא בוגרת תוכנית ההכשרה לטיפול מיני באקדמיה ללימודי משפחה של המכון הישראלי למשפחה. המוסד עוסק בטיפול מקצועי, חינוך, הכשרה ותודעה בתחומי מיניות ומשפחה לציבור הדתי והחרדי, ונוסף על כך שואף לפתוח את שעריו גם לציבור הכללי. במכון, על מרכזי הטיפול שלו בירושלים ובכפר־סבא, מעניקים הכשרות לאנשי מקצוע בתחומי הטיפול הזוגיים, המיניים והמשפחתיים, ומעבירים בכל הארץ סדנאות חינוכיות למחנכים, להורים ולילדים בתחומי מיניות ומשפחה.
"הבסיס להקמת המכון הוא הרצון לחבר בין עולם הטיפול לעולם הערכים שלנו כיהודים וכעובדי ה'", מספר אלעזר אנסבכר, מנכ"ל המכון. "מהר מאוד הבנו שיש התנגשות בין גישות שונות בתחום הטיפול, בייחוד בנושאי משפחה ומיניות". את המכון הקים הפסיכולוג אליהו אקרמן לפני כעשור, ומי שהמשיכו לנהל ולפתח הם אליעזר ואחיו יהושע.
המכון הישראלי למשפחה משמש גם כאקדמיה ללימודי משפחה. במהלך השנים הורחבו תחומי ההתמחות בו ממיניות בלבד גם לזוגיות ומשפחה, ואגפיו השונים מעניקים מענה הוליסטי ושלם על הסקאלה הרחבה של נושאי משפחה, זוגיות ומיניות. "המחויבות למקצועיות ולעולם ערכי וליראת שמיים, יוצרת חיבור מאוד קריטי ביניהם", אומר אליעזר, ומסביר כיצד תהליך גלובלי הוביל לצורך עצום למקד בחברה את ערכי מוסד המשפחה. "המכון נולד מתוך ראייה של חידוש בשילוב בין הפסיכולוגיה לעולם התורני, בעיקר בתחום של מיניות ומשפחה. אם לפני 300 שנה העולם היה בעיקרו דתי ומאז עבר תהליך משמעותי של עזיבת הדת, העולם היום ברובו הוא חילוני, והוא מתפרק מאחד מנכסיו המשמעותיים. אנחנו כחברה רצים לזה באטרף. זה בא לידי ביטוי בנישואין מאוחרים, בכך שבעולם כולו יולדים פחות ילדים ובכך שאנשים מתגרשים בסיטונאות.
אנסבכר מתאר שגם בתוך המשפחה רואים ירידה באיכות היחסים: "במודע או שלא במודע, האנושות בחרה להתפרק ממוסד המשפחה. יש לזה השפעה מאוד גדולה על החוסן של אנשים להתמודד עם הקשיים שלהם. אגף ההסברה במכון עוסק בחיזוק מוסד המשפחה במגמה להשפיע על האקדמיה, החקיקה, התקשורת – לתודעה שהיא פרו משפחתית. הבנו שחלק חשוב מלעזור לאנשים זה לא רק טיפול, אלא לייצר חינוך נכון שימנע משברים. התחלנו בקורס אחד ולאחר מכן פתחנו עוד אחד, והיום זו אקדמיה ללימודי משפחה". באקדמיה של המכון הישראלי למשפחה תמצאו מגוון קורסים, כמו מיניות בריאה, תוכנית הכשרה לטיפול מיני, המכשירה מטפלים למענה רחב ומקצועי ומחויב להלכה, תוכנית הכשרה לטיפול זוגי ומשפחתי, וקורס פמיניזם פרו משפחתי, "המעניק ידע, במה וכלים לנשים המחוברות לכוח הנשי העולה, ממקום שבונה את המשפחה ולא מפרק אותה. פמיניזם חיובי המחזק את המקום האימהי והזוגי ולא של מאבק בין בני הזוג", כדברי אנסבכר. את כל פעילויות ותוכני המכון מכוונים ומדייקים רבנים שונים, כדי שהציבור ירגיש בנוח ללמוד אותם.
נחמה לוזון היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, ומרכזת התוכנית לטיפול זוגי ומשפחתי במכון. "אני רואה בראייה המשפחתית בשורה. בעידן שלנו אנחנו מאוד שקועים בראיית הפרט, אבל יש פה מערכת מדהימה שהיא הרבה יותר מהאדם הפרטי".
כיצד הראייה המשפחתית ההוליסטית מביאה בשורה?
אם לילדה יש קושי אפשר לטפל בילדה, אבל צריך לזכור שלילדה הזאת יש תפקיד במשפחה", מדגישה לוזון. "כשאני רואה את המכלול הדברים תמיד מתבהרים, אפשר להבין למה היא צריכה להיות במצוקה שלה. זה מאוד אמוני. אנחנו פחות עוסקים בפתולוגיה, אלא מתמקדים יותר בהבנת השליחות של הפרט והתפקיד שלו במשפחה. יש ללמוד איך עובדים עם משפחה כדי לחשוף את הדינמיקות האלה. זה מרגש בטירוף, זה עוצמתי. במקום לשלוח כל ילד לטיפול אפשר להביא את כולם יחד ולעשות עבודה".
איך דרך ילד אחד במשפחה פותרים קשיים משפחתיים?
כל ילד בא ללמד אותנו משהו על המשפחה. יש לו סימפטום, הוא מפריע או משתולל, אך בעצם הוא מספר לנו משהו על המשפחה. וכשמצליחים לפרק את הסימפטום ולהבין מהי ההתמודדות המשפחתית, הילד כבר לא צריך את הסימפטום.
"הייחודיות של המכון היא שזה משתלב באופן מופלא עם הראייה היהודית ויראת השמיים, שאומרת לחפש פחות את השלילי ובמקום זה להתרכז בראייה שהילד הוא שליח למשהו משפחתי, שהמשפחה הזאת צריכה לגדול לתוכו. כל השיח אצלנו הוא במושגים של גדילה, התפתחות וראיית הטוב. זה מאוד חזק לעומת גישות אחרות של אבחונים וחיפוש השלילי", אומרת לוזון.
אף שזה נשמע כמעט בלתי אפשרי, מצאו במכון את הנוסחה לשילוב בין אמונה למקצועיות בלתי מתפשרת: "אנחנו עומדים בכל הקריטריונים של האגודה לטיפול משפחתי וזוגי, שזו הרמה הגבוהה ביותר שיש. בכל הקורסים שלנו אנחנו עומדים בדרישות 'האגודה למטפלים זוגיים ומשפחתיים', ללימודים עם התמחות אחרי תואר שני במקצועות הטיפול. יש מסלול של 6־ 7 שנים של לימודים, הכשרה והתמחות, כולל ידע תיאורטי ופרקטיקום.
"יש צורך עז בשטח במטפלים זוגיים ומשפחתיים", מפתיעה לוזון. "אנחנו לא עומדים בפרץ. יש ביקוש וצמא אדירים למטפלים, בייחוד למטפלים יראי שמיים שהם באמת מקצועיים. השטח צריך אנשי טיפול טובים ומקצועיים, שמחוברים לתורה ומצוות. הצורך להכשיר אנשי טיפול טובים בוער בנו".
במבט לא מעמיק נראה שדווקא יש אינפלציה של יועצים ומנחים בתחומי הזוגיות והמיניות
הערה מצוינת וכדאי לעמוד על ההבדל, אומנם יש מלא יועצים ומדריכים, אבל אנחנו מטפלים. חשוב להדגיש את זה, כי יש אינסוף קורסים של ייעוץ ומנחים ומדריכים. אנחנו מטפלים שמגיעים לרבדים הכי עמוקים של הנפש ועושים עבודת יסוד. אנשים היום לא זקוקים לטיפים, אלא לאנשי טיפול מקצועיים המחוברים לתורה ומצוות".
"אנשים מחפשים בסופו של דבר מענה של קדושה", מסכמת שניר, המקבלת בקליניקה שלה זוגות מכל המגזרים: חילונים, דתיים, חסידים וחרדים. לדבריה, "מיניות, זוגיות והלכה זה משולש אחד, ובמכון נותנים לזה מענה רחב מאוד, בוודאי ביחס למקומות אחרים. חובה על כל מטפל לקבל כלים כאלה". שניר סיימה את לימודיה לפני למעלה משנתיים, ועדיין מוצאת במכון רשת שלמה של תמיכה. "אני מתקשרת חופשי למרצים שלי, ויש לנו קבוצות וואטסאפ פעילות מאוד של הבוגרים. יש קשר מאוד חיובי בין המקום עצמו לבוגרים, וזה אחד הדברים שהיו לי הכי חשובים בבחירת מקום לימודים"
