"אני בחיים לא אסלח לה"
"אם רק פעם אחת היית מבקשת סליחה"
"יש סיכוי שאצליח לסלוח לעצמי?
"המילה סליחה על הטיותיה השונות, והרגשות הטעונים שהיא מעלה, עולה לא פעם בקליניקה בכל סוגי הטיפולים. זוגות מגלגלים אותה על לשונם, בני משפחה כמהים לריפוי שהיא תביא, ויחידים מהרהרים אותה, מתלבטים, כואבים ותוהים..
בימים אלה, רצופי סליחות של שלהי אלול, עוצרת רגע כדי להתבונן על חמש האותיות המבלבלות כל כך. לברר ולשאול את עצמי איזה מלבושים הן לובשות, ומה מלמדים אותי מטופליי בעבודה האלולית שלי על הסליחה בחיינו, בחיי.
הסליחה הראשונה, ואולי הנפוצה ביותר היא סליחה כמילת נימוס, ריצוי אפילו השתקה "יאללה בואי נתקדם" "שוב פישלתי ואין לי מושג מה עושים עם זה…" .
אוריה ומעיין יושבים בקליניקה מרוחקים, לא מסתכלים זה בזו. הוא בפעם העשרים)!( מבקש סליחה על אי הסדר והשיכחה שלו. מעיין רק מתכווצת עוד יותר, הודפת, כועסת, והוא מתכנס בהתאם. "מה הטעם בכל הסליחות שלך? "שאלה טובה. סליחה שאין בה משמעות. מילה ריקה הנאמרת ממקום של אשמה, בלבול, חוסר אונים ואי ידיעה מה אפשר לומר במקום…
הסליחה מהסוג השני היא נדירה יותר. הרבה מאתנו משתוקקים לה מדמויות קרובות שפגעו , והותירו צלקת כאובה, שמידי פעם מזכירה את קיומה. סליחה כזו תמיד כוללת תהליך של הכרה מצד הפוגע על הצער שגרם לאחר, בכוונה או שלא. יש משהו עוצמתי מאוד כשאחד מבני הזוג לוקח אחריות על אותה פגיעה , שהסב לאדם היקר לו ,והוא יכול לומר את זה, ולתת לכך מקום ונוכחות. כשדוד, בן השישים מסתכל בעיני אשתו, מכיר בסבל שגרם לה בשנים ש"התמכר" לעבודתו , ברח, גם מעצמו, והשאיר אותה להתמודד עם כל מטלות הבית והמשפחה הגדולה, ומסיים זאת בבקשת סליחה, לא רק עיני הזוג מתמלאות בדמעות. אולי המרגשת מכולן היא הסליחה הבין- דורית. סליחה שבוחרת דיקלה לסלוח לאמה שנטשה אותה בילדותה, וכיום כבר אינה בחיים. סליחה שבוחר משה לסלוח לאביו המרוחק ומנוכר ,ניצול השואה, שלא ידע אחרת. או זו של מירב לסבתה, שניתקה קשר עם אמה, ובכך לא אפשרה לה לחוות סבתאות מפנקת. תהליך המוביל לסליחה כזו הוא לעיתים כאוב וממושך, אך השקט הפנימי שהוא מייצר…
ואסיים בסליחה העצמית, כמו זו של מיכל, שהגיעה עם רשימת האשמות ארוכה מזו של הווידוי ביום הכיפורים. על חטא.. התקשתה לשחרר את ההאשמה. "אני הרסתי לילדים שלי את החיים…" ובסיומו של מסע מפרך יכלה להודות ב- על חטא שחטאנו לפניך בהלקאה עצמית, שלא הייתה בה אהבה וחמלה.
ואני, שזיכה אותי הקב"ה להיות שותפה לכל מסעות הסליחה השונים, מנסה לברר, לברור ולייחד את זה, המזמין אותי אל שביליו השנה.
נחמה לוזון
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ורכזת תוכנית ההכשרה לטיפול זוגי ומשפחתי במכון
